סוגיות בחוזים מיוחדים- עו"ד ראובן ביטון

1         מבוא

בדיני החוזים ישנם חוקים כלליים שהם חוק החוזים חלק כללי, וחוק החוזים תרופות, ואולם ספר החוקים מלא בחוקי חוזים מיוחדים כעין מתנה, תיווך דירות, מכר וכיו"ב.

אכן, גם בחוקים הפרטניים התחולה מצטברת, וכאשר הם שותקים חלים חוקי החוזים הכלליים, כן גם פרשנות חוזה, ופגמים בכריתה, החלים ביחס לכל סוגי החוזים המיוחדים.

 

עד המאה התשע עשרה לא היו קיימים חוקי חוזים כלליים, והחוקים היו פרטניים ומיוחדים.

עם פרוץ חופש החוזים לחיינו, התחדדה ההבנה – שבחוזים העניין החשוב ביותר הינו הסכמת הצדדים, ופותחו דיני החוזים הכלליים.

ואולם, בימינו גם מעמדו של חופש החוזים נשחק, וברור כיום שבשם חופש החוזים לא ניתן לפגוע בעובדים ובצרכנים, שהרי יש ביניהם פערי כוחות.

 

ולכן כיום יחולו שתי מערכות נפרדות:

א. דיני החוזים הכלליים החלים על כל עסקה.

ב. הסדרים מיוחדים ביחס לסוג העסקה.

 

הקודיפיקציה המבוששת לבוא ריכזה את כל החקיקה האזרחית לחוק אחד והרמוני, כך למשל בדיני החוזים יש את החלק הכללי ולאחריו יש חוקי חוזים פרטניים.

1.1        הערות מבוא

א. תרומת הפסיקה לדיני החוזים המיוחדים.

התרומה מתבטאת בכמה צורות:

1. במקומות שיש לקונה ואין חוק ברור העוסק בהם, הפסיקה פיתחה דיני חוזים מיוחדים, כגון דיני הפצה, סוכנויות, זכיינות, תיווך שאינו מקרקעין.
2. הפסיקה מפרשת את דיני החוזים המיוחדים ותורמת לפיתוח הדין.
3. הפסיקה "לרוב" רגישה באשר לסוג החוזה ומתאימה עצמה אליו.

לדוגמא:

השאלה האם העדה על גמירות דעת דורשת מבחן אובייקטיבי או מבחן סובייקטיבי משתנה באשר לסוג החוזה.

בפס"ד פרץ נ' בוחבוט העוסק בעסקת מכר, די לנו בהעדה על גמירות דעת מאחר שיש תמורה בידי הקונה (סובי').

ואילו בפס"ד בראשי נ' בראשי העוסק בעסקת מתנה צריכים אנו להסתמכות הצדדים, קרי לדעת בבירור ששני הצדדים אכן מעוניינים בעסקה (אובי').

א"כ יוצא איפה שסיווג העסקה משפיע על הפסיקה.

 

ב. המחוקק אדיש למערכות יחסים.

לדוגמא:

חוק המכר מגדיר עסקת מכר כהקניית נכס תמורת מחיר, כך שהוא אמור היה להגן על המוכר והקונה כאחד, ואולם בפועל החוק מגן על המוכר בלבד, ואפי' בעסקאות צרכניות אין החוק מגן על הצרכן.

 

דוגמא נוספת:

חוק המתווכים במקרקעין יוצא מנקודת הנחה שהמתווך הוא החזק והלקוח הוא החלש, ולכן מתוך הבנה צרכנית הוא מגן על הלקוח, ואולם לעיתים כאשר המתווך הוא החלש ולעומתו עומדת חברה גדולה, עדיין המחוקק מגן על הלקוח, והוא אדיש לתכלית חוק המתווכים.