דיני תאגידים

 

• מבוא

חברה היא אישיות משפטית נפרדת ועצמאית באמצעות מסך ההתאגדות, זאת לאור פסק הדין בעניין סלומון.

סע' 4 לחוק החברות: חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופייה וטבעה כגוף מואגד.

 

סע' 6 לחוק החברות: בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות הענין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:….

כלומר, מסך התאגדות בין החברה לבעלי מניותיה.

• אחריות אורגן

בעלי המניות לא בהכרח הם מנהלי החברה.

סע' 54 לחוק החברות: אין בייחוס פעולה או כוונה של אורגן, לחברה, כדי לגרוע מהאחריות האישית שיחידי האורגן היו נושאים בה אילולא אותו ייחוס.

סע' זה הוא הקובע את אחריות האורגנים.

• תכלית החברה

סע' 11 לחוק: (א) תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור;..

• תחומי דיני החברות

דיני החברות נחלקים לשני סוגים:

א. המשפט המהותי וכללי סדרי הדין.

ב. העניינים הטכניים, כיצד מקימים חברה וכיו"ב.

 

בקורס זה נעסוק בהיבטים הטכניים של החברה.

• הקמת חברה

סע' 3 לחוק החברות: לחברה יכול שיהיה בעל מניה אחד.

סע' זה סותר את דיני החברות הקלאסיים שיצאו מנקודת הנחה כי בודד לא יכול להקים חברה, וזהו למעשה אחד התיקונים בחוק החברות החדש.

• הכר את הלקוח

לעיתים מדובר בלקוח בודד המעוניין להקים חברה.

לעיתים המדובר בבני משפחה המעוניינים להקים חברה משפחתית.

ולעיתים מדובר בזרים (מבחינת קשר משפחה) שתכליתם היא כלכלית ובהחלט יכול להיות שיחסי הכוחות ביניהם אינם שווים כאשר האחד מבין את הידע והאחר את הכסף, ועל עורך הדין לתת מענה לכך.

 

הטיפול בכל אחד מהנ"ל שונה.

• בחירת שם החברה.

סע' 27 לחוק: (א) לא תירשם חברה בשם שהוא –

(1) שמו של תאגיד הרשום כדין בישראל או הדומה לו עד כדי להטעות;

(2) סימן מסחר רשום….

(ב) … לא תירשם חברה בשם שהרשם סבור כי יש בו משום תרמית או הטעיה.

 

ומעבר לכך יש לרשם החברות נטייה שלא לאשר "שמות פשוטים".

לדוגמא:

אדם בשם "מוריס מלכה" ביקש להקים חברה העונה לשם "מוריס מלכה בע"מ" – הרשם אישר את שם החברה.

לעומתו:

אדם בשם "מוריס כהן" שביקש להקים חברה בשם "מוריס כהן בע"מ" לא קיבל את אישור הרשם כי מדובר בשם נפוץ ולכן הוא נרשם כ"מוריס כ. אחזקות בע"מ".

 

כיום הרשם מבקש כי שם החברה ישקף את תחום העיסוק של החברה ביום הקמתה.

• תקנון

סע' 17 לחוק: (א) דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם.

(ב) שינוי התקנון ייעשה בדרכים הקבועות בחוק זה.

 

שני סוגי הוראות בתקנון:

א. הוראות החייבות להיות בתקנון – סע' 18.

ב. הוראות שניתן להכניס לתקנון – סע' 19.

 

בעבר נדרש תזכיר ותקנון, כיום רק תקנון .

2.3.1         הוראות "החובה" בתקנון

סע' 18 לחוק: תקנון החברה יכלול את הפרטים האלה:

 (1): שם החברה.

 

(2): מטרות החברה.

מטרות החברה באחת משלוש:

א. לעסוק בכל עיסוק חוקי.

ב. מטרות ספציפיות – כגון עיסוק בגידול דגי נוי, (לצורך הגבלות הדדיות).

ג. מטרות על דרך השלילה – כגון החברה תעסוק בכל עיסוק חוקי למעט גידול דגי נוי (מתוך רעיון של הגבלת תחרות).

 

משמעות המטרות הן:

א. כלפי החברה פנימה (למקרים שבהם החברה חורגת מהמטרות).

ב. כלפי נושי החברה.

 

(3): פרטים בדבר הון המניות הרשום.

כאשר מבקשים לקבוע את הון המניות הרשום יש לשים לב ולקבוע הון מניות גבוה מזה המונפק.

לדוגמא:

שני אנשים המקימים חברה ביחס של 70/30.

ההון הרשום יהיה 10,000 מניות.

ההון המונפק יהיה 100 מניות 70 לאחד ושלושים לאחר.

הענין נדרש למקרים בהם בעלי המניות מעוניינים להרחיב את החברה, אם הם מוכרים את חלקם מכירה זו חייבת במס.

ומאידך הנפקת מניות נוספת מסך ההון הרשום איננה אירוע מס.

כמו"כ ניתן אף לדלל אחזקות כאשר ההון הרשום גבוה מההון המונפק.

ובמידה וההון הרשום הוא כל ההון המונפק נדרש שינוי תקנון הדורש רוב מיוחס, והוצאות משפטיות.

 

(4): פרטים בדבר הגבלת האחרות.

חברה בהגדרתה היא חברה בע"מ (מסך ההתאגדות).

אך לא בהכרח, וחברה אף יכולה להיות ללא מסך ההתאגדות ולכן חובה לכתוב בתקנות האם החברה מוגבלת באחריות או לא (במידה ולא נכתב החברה לא מוגבלת).

2.3.1.1         סוגי המניות.

א. כולן בעל ערך נקוב.

ב. כולן ללא ערך נקוב.

כאשר מקימים חברה והמקימים מעוניינים לשמר יחס שונה בין מחזיקי המניות, ניתן להקים חברה עם סוגי מניות שונים.

לדוגמא:

במקרה ובו בעל ההון העיקרי מעוניין בדיווידנד כל שנה ושותפיו ימשכו דיווידנד כל שנתיים.

או בעל מניות מסוים הוא אשר ממנה את המנכ"ל כן הנפקת מניות ניהול וכיו"ב.

 

סוגי המניות מוגדרים בתקנון שיוצק תוכן משפטי על ההסכמות הנ"ל.

2.3.2         פרטים "שניתן" לכלול בתקנון.

סע' 19 לחוק: חברה רשאית לכלול בתקנון נושאים הנוגעים לחברה או לבעלי מניותיה, ובכלל זה:

(1) הזכויות והחובות של בעלי המניות ושל החברה;

(2) הוראות לעניין דרכי ניהול החברה ומספר הדירקטורים;

כגון פלוני מנכ"ל וכיו"ב.

 

(2א): הוראות ממשל תאגידי מההוראות המומלצות המפורטות בתוספת הראשונה, כולן או חלקן; השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לשנות את התוספת הראשונה, ובלבד ששינוי הנוגע לחברות ציבוריות או לחברות איגרות חוב, ייקבע בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך;

קביעת המבנה התאגידי של החברה, כיצד היא תיראה, ואלו מחלקות ייווסדו.

 

(3): כל נושא אחר שבעלי המניות ראו לנכון להסדירו בתקנון.

 סע' סל.

 

כאשר מדובר בחברה משפחתית יש נטייה לשמור את ההון המשפחתי בתוך המשפחה, וחברה כזו תקבע בתקנון מגבלות חמורות בגין העברת מניות.

 

דוגמא לתקנון:

 

…

 

יש לשים לב כי תקנון יכול להכיל פרטים רבים והכל לפי דרישת המקימים.

2.3.3         סוגיות מרכזיות בתקנון

א. יש ללבן את סוגי הזכויות שיש לכל אחד מבעלי המניות בחברה, כעין זכויות למשיכת דיווידנדים וזכויות ניהול.

 

ב. חלוקת דיווידנדים – אם מחלקים, מתי מחלקים, כמה מחלקים, ולמי מחלקים, ובאיזה יחס.

חלוקת הסמכויות בחברה, ניהול, מי מוסמך לקבל החלטות ובאיזה רוב, מי זכאי למנות מנכ"ל.

 

ג. העברת מניות – הקמת חברה ע"י שני חברים שבמות אחד מהם לא מעוניינים שהנשים ירשו את חלקם.

 

ד. דרכי הפרדות, כגון:

• זכות סירוב ראשונה – כאשר יש מכירה לצ"ג לשותף יש זכות להשוות את ההצעה.
• במבי (Buy me buy you)- בשלל סוגים, ניתן לקבוע מראש מה גובה הקפיצה (באלפים, מאות אלפים, מיליונים). במבי הפוך כאשר החברה מפסידה מי שייתן את ההצעה הנמוכה ירכוש את החלק של האחר.

 

• Tang Along – (גרור אותי אתך) – זהו מנגנון שבא להגן על המיעוט שאינו מעוניין להיות מיעוט במקום אחר, ולכן כאשר בעל מניות הרוב מוכר את מניותיו המוכר חייב לרכוש באותו המחיר גם את המיעוט.

 

• Tang Along חלקי – הרוכש יקנה רק חלק מהמיעוט.

 

בעבר בפקודת החברות היה תקנון מוצע. כיום הוא בוטל והועתק לשרתי הטפסים.

• רישום החברה

ע"פ תקנות החברות (רישום)

• טופס 1 – בקשה לרישום חברה, מעין תמצית של התקנון.

 

..

 

 

 

 

• טופס 2 – הצהרת דירקטורים ראשונה המצהירים שאין להם מגבלות בדין.

 

• תקנון

 

 

• הצהרת בעלי מניות
• טופס ייפוי כח (רשות)

 

 

לאחרונה במידה ומדובר בחברת יחיד ובמידה ויש לעורך הדין כרטיס חכם לחתימה על מסמכים ניתן לשלוח את כל המסמכים הנ"ל באופן מקוון ולקבל תשובה תוך 24 שעות.

 

2.4.1         טפסים נוספים

• טופס 3 – הודעה בדבר מניות בחברה פרטית,

זאת מאחר שכל העברת מניות חייבת להיות מדווחת לרשם.

 

• טופס 4 – דו"ח הקצאת מניות

 

 

 

• טופס 5 – דו"ח שנתי.

הוא למעשה ריכוז של נתוני החברה, בעלי מניותיה וכתובתה המעודכנת ולא מדובר במאזנים.

אי שליחת טופס זה מאפשרת לרשם להטיל על החברה עיצום כספי.

 

• טופס 9 – שינוי מעין החברה.

כיום לא תירשם חברה ללא מען, כאשר גם ת"ד מספיק לרשום.

• שותפות

סע' 1 לפקודת השותפות: (א)      בפקודה זו –

 "שותפות" – חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות;

 

ייחוד השותפות הוא שאין בה מסך התאגדות.

ובשונה ממניה שהיא זכות עבירה, השותפות היא אישית ובמות השותף היא מתפרקת.

 

החוק מכיר במצב ששותפות לא נרשמת.

• דרכי רישום שותפות

סע' 7 לפקודת השותפויות: רישומה של שותפות יהיה במשלוח הודעה לרשם, חתומה בידי השותפים ומכילה פרטים אלה:

(1) שם השותפות;

 

(2) מהות העסק דרך כלל;

היינו מטרות השותפות.

 

(3) מקומו הראשי של העסק;

(4) שמו המלא, מענו והגדרו של כל שותף;

(5) שמותיהם של השותפים המורשים לנהל את עניני השותפות ולחתום בשמה, זולת אם כולם מורשים לכך;

(6) תקופת קיומה של השותפות, אם נקבעה לה תקופה, ויום תחילתה.

3.1.1         הסכם מייסדים

בשותפות אין חבות תקנון, ואולם מוטלת חובה קדושה על עורך הדין לערוך הסכם מייסדים.

ניתן להשתמש בנוסח תקנון ובשינויים המחייבים להחיל אותו על השותפות.

• שותפות מוגבלת.

זוהי שותפות שבה לא כל השותפים חייבים בחובת השותפות, ואולם יש חובה שלפחות אחד מהשותפים(המכונה שותף כללי) יהיה שותף שעליו יוטלו חובות השותפות.

שותפות זו חייבת ברישום. הודעה מיהו השותף הכללי ומיהו השותף המוגבל, ולציין את סכום ההגבלה.

• עמותה

סע' 1 לחוק העמותות: שני בני אדם או יותר, שהם בגירים, החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו ושמטרתו העיקרית אינה עשיית רווחים, רשאים לייסד עמותה; העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות.

לעמותה חייב שתהיה ועדת ביקורת כי יכול ויהיו מעורבים בה כספי ציבור.

כן נדרש אישור ניהול תקין הניתן ע"י רשם העמותות אחת בשנה (החל מהשנה השנייה) ובלעדיו העמותה לא תוכר כמלכ"ר ולא תוכל לקבל כספי ציבור.

• אגודות שיתופיות

סע' 4 לפקודת האגודות השיתופיות: בכפוף להוראות הכלולות לקמן, תוכל האגודה שמטרותיה הן טיפוח החיסכון, עזרה עצמית ועזרת גומלין בין אנשים בעלי אינטרסים כלכליים משותפים, כדי להביא לידי שיפור תנאי חייהם, עסקיהם ושיטות הייצור שלהם, או אגודה שנתכוננה כדי להקל על פעולותיהן של אגודות כאלה, אם טרם נרשמה עפ"י פקודת האגודות ההדדיות 1920, להירשם עפ"י פקודה זו, בין בערבון מוגבל ובין שלא בערבון מוגבל;

המחבר עו"ד ראובן ביטון