דיני ביטוח
החוק הרלוונטי – חוק חוזה ביטוח – התשמ"א – 1981
חברות הביטוח נחלקות לשני סוגים:
א. ביטוח ישיר – ללא תיווך סוכנים
ב. סוכני ביטוח.
הסע' הרלוונטיים, סע' 32-36 לחוק.
סע' 36 לחוק חוזה ביטוח מחיל את חוק השליחות על חוזי ביטוח בשינויים המחייבים.
חוק השליחות קובע כי שלוחו של אדם כמותו, כלומר משעה שסוכן ביטוח מוכר פוליסת ביטוח מתבטלת אישיותו של הסוכן ומעתה הוא מהווה זרועה הארוכה של חברת הביטוח.
ולכן, מעשה או מחדל של הסוכן מחייב את חברת הביטוח בחמישה מצבים בלבד:
- א. – מו"מ לקראת כריתתו של חוזה.
- ב. – עצם כריתת החוזה.
- א. – קבלת הודעות מן המבוטח.
- ב. – קבלת כספים מן המבוטח.
3 – ידיעת הסוכן על עניין מהותי.
מעשה בסוכן ביטוח שצלצל אליו חבר וסיפר לו שהוא מאושפז בבית החולים לאחר תאונת דרכים. רץ הסוכן לבקרו ומצאו מגובס מכף רגל ועד ראש אין מתום. מסביר לו הסוכן כי בתאונת דרכים אין צורך להוכיח אשם ולכן המליץ למגובס לסור למשרדו "להמשך טיפול".
ובבוא המגובס למשרד הסוכן ולאחר שמילא את כרסו במגדנות, הקיף הסוכן את המגובס בביטוחים מכל הבא ליד תוך שהוא מסיים בברכת הסוכנים "ולוואי שלא נזדקק".
לאחר מספר חודשים מקבל הסוכן טלפון מהמגובס (שהספיק להחלים) ומספר לו שעת תיקון הרעפים בגג ביתו, קרסה המשלבת בסולם וצנח על הקרקע תוך שהוא משבר מספר עצמות.
הסוכן מודיע לו כי אכן יש לו פוליסת ביטוח ולכן סור למשרד למלא טופס תביעה.
ומתברר כי חברת הביטוח דחתה את התביעה וזאת מהסיבה שהמבוטח הסתיר מידע מהותי.
ובמה דברים אמורים, מסתבר כי בהצהרת הבריאות שנחתמה במשרדו של הסוכן המגובס דאז נשאל "האם אושפזת בעבר בבי"ח" ולפום ריהטא השיב – לנוכח הסוכן – בשלילה, ואף לשאלה "האם הוא עבר תאונת דרכים" הוא השיב – לנוכח הסוכן – בשלילה, ולכן נשללת זכאותו.
הוגשה תביעה כנגד חברת הביטוח ובמהלך קדם המשפט הודה הסוכן כי הוא ידע על היות המבוטח בבי"ח עקב תאונת דרכים. וקבע ביהמ"ש כי ידיעת סוכן הביטוח כמוה כידיעת חברת הביטוח. ודחה את התביעה על הסף.
דוגמא נוספת:
נגר, שלו נגריה וביקש לבטחה, ותנאי הפוליסה היו כי אין בית עסק בטווח של 500 מטר מהנגרייה.
ולאחר חתימת הפוליסה הוקם בשכנות לנגריה בית חרושת לפצצות וחומרי משחית.
המבוטח הודיע על כך לסוכן ששכח לעדכן את חברת הביטוח, וביום לאחר מכן הנגרייה נשרפה ואף כאן החברה ביקשה להימנע מלשלם וביהמ"ש דחה טענתה מאחר שהסוכן ידע על כך.
מקרה ובו סוכן ביטוח מכר פוליסה לעובר אורח ששילם וקיבל קבלה ואישור על הפוליסה, אלא שהסוכן נטל את הכסף וברח לוואדוז.
אף כאן קבע ביהמ"ש כי כאשר סוכן מקבל כסף רואים את החברה כאילו היא זו שקיבלה את הכסף.
החוק הרלוונטי – פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970
ע"פ חוק הפלת"ד ופקודת ביטוח רכב מנועי לכל אדם המחזיק רכב מוטלת חובה להחזיק ביטוח חובה.
הפלת"ד מגדיר תאונת דרכים – מאורע שבו אירע לאדם "נזק גוף" כתוצאה משימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה.
הפלת"ד הוא חוק ללא אשם ומתייחס לפגיעה באדם בלבד, ומטרתו היא שכל אדם שנפגע בתאונת דרכים פגיעת גוף יקבל פיצוי.
לדוגמא:
רכב א' שעשה תאונה עם רכב ב', כל חברה תשלם את הנזק לגוף שאירע.
ואם כתוצאה מהתאונה הנ"ל נפגע צ"ג – הנזק נחלק בין שתי חברות הביטוח.
במידה ואחד הנוסעים נהג ללא ביטוח חובה או ללא רישיון נהיגה, מי שתשתלם את נזק הגוף היא קרנית שהיא קרן סטטוטורית הממומנת ע"י חברות הביטוח בישראל.
ואולם הנהג לא זכאי לתגמולים וחברת הביטוח יכולה לחזור אליו בתביעת שיבוב (סוברוגציה).
הואיל ומדובר בביטוח חובה שבצידה סנקציה כספית, מה קורה אם מדובר בנהג מועד שחברות הביטוח מסרבות לבטח אותו?
לשם כך יצר החוק את "הפו"ל" שהוא המאגר הישראלי לכלי רכב שחייב לבטח כל נהג שחברות הביטוח מסרבות לבטחו, תוך שהוא גובה פרמיה גובהה יותר.
במידה והמבוטח החסיר פרטים ונגרם נזק גוף, רשאית חברת הביטוח להשית על הנהג סך 10,000 ₪ על כל ניזוק.
הסע' הרלוונטיים – סע' 31, 70 לחוק חוזה ביטוח.
סע' 31 לחוק חוזי ביטוח קובע כי בניגוד לחוק ההתיישנות הנותן שבע שנות התיישנות בתביעת ביטוח תחול התיישנות תוך שלש שנים (וזאת למעט תביעת פלת"ד שלה תקופת התיישנות של שבע שנים).
כבכל תקופת התיישנות היא תתחיל משעה שהנפגע הוא בן שמונה עשרה.
הסיבה לכך היא כי תביעות ביטוח משפיעות על המאזן של חברות הביטוח, ומשעה שנפתחה תביעת ביטוח החברה מחויבת לפנות עתודות כספיות שאינן נספרות במאזן השנתי בחברה.
סע' 31 מדבר על תביעה, והשאלה היא האם די בתביעה לחברת הביטוח או שנדרשת תביעה לבית המשפט בכדי לקטוע את מרוץ ההתיישנות.
בעבר נתנו בעניין פסקי דין סותרים.
ע"א 3812/91 ברבארה ג'ריס נ' "אריה" חב' ישראלית לביטוח בע"מ,
קובע בית המשפט שרק אם התביעה הוגשה לבית המשפט היא קוטעת את מרוץ ההתיישנות.
אמור מעתה כי כל התובע את חברת הביטוח לא בבית המשפט הענין לכשעצמו איננו קוטע את מרוץ ההתיישנות.
סע' 70 לחוק חוזי ביטוח: בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח.
ולכן פוליסת אחריות מקצועית (לשם הדוגמא) לעולם תפעל רק כאשר התיישנה תביעת הצד השלישי.
לדוגמא:
ראובן בעל פוליסת אחריות שהזיק את שמעון רק לאחר שתפוג תביעתו של שמעון כצד השלישי לתביעה רק אז תתיישן תביעתו של ראובן אל מול חברת הביטוח.
להלן שתי דוגמאות לביאור:
א. מנהל חברה שמבקש ממזכירתו כוס קפה, שבחיל וברעדה רצה למלא את מבוקשו ומרוב התרגשותה מעדה המזכירה והטיחה את כוס הקפה במחשבו של מנהל החברה, שתבע כמובן את חברת הביטוח.
האם חברת הביטוח יכולה לתבוע בשיבוב את המזכירה.
ב. אישה שרואה את בעלה צופה בשידורי גמר ליגת האלופות, חרה אפה ושברה את מסך הטלוויזיה והבעל תבע את חברת הביטוח.
האם חברת הביטוח יכולה לתבוע בשיבוב את האישה.
סע' 62 (ד) לחוק חוזה ביטוח: הוראות סעיף זה לא יחולו אם מקרה הביטוח נגרם שלא בכוונה בידי אדם שמבוטח סביר לא היה תובע ממנו פיצוי או שיפוי, מחמת קרבת משפחה או יחס של מעביד ועובד שביניהם.
כלומר, לא ניתן לתבוע בשיבוב:
א. ביחסי עובד מעביד.
ב. ביחסי קרבה.
למעט אם מקרה הביטוח אירע בזדון, כך למשל עובד שחיבל במכונת דפוס מתוך מטרה להתנכל לבעלים, רשאית חברת הביטוח לתבוע בשיבוב את העובד.
במות אדם יחול חוק הירושה בשתי אפשרויות:
א. ע"פ דין.
ב. ע"פ צוואה.
כאשר אדם נלקח לבית עולמו ומותיר אחריו אישה וילדים, תהליך הירושה לוקח תקופה.
ולכן קובע סע' 147 לחוק הירושה כי מוטבים בפוליסות ביטוח עוקפים את הצוואה וניתן להגיש תביעת ביטוח עוד בטרם ניתן צו ירושה.
ומנגד, יש לשים לב כי המוטב הוא אכן היורש.
5.1 מוטב בלתי חוזר
ניתן לסכם כי המוטב הוא בלתי חוזר, ולכך יתרונות רבים, כגון שלא ניתן להטיל עיקול על מוטב בלתי חוזר.
ובמידה והתברר כי משלם הפוליסה חדל מלשלם, החברה חייב לפנות למוטב ולהודיע לו כי אם הוא לא ישלם במקומו הפוליסה תפוג.
ענין המוטבים בפוליסות ביטוח חייב להיכנס לכך הסכם איזון משאבים בין בני זוג מתגרשים וישנם מקרים שבהם הענין נשמט מעורך הדין עד כדי רשלנות מקצועית.
מקרה ובו בני זוג רשמו פוליסות האחד על השני ובן הזוג רשם שהמובטח בפוליסה היא "אשת המבוטח" ולימים התגרש בן הזוג ונישא שוב ומת.
האישה הראשונה טענה כי היא הייתה אשת המבוטח ביום עריכת הפוליסה.
והאישה השנייה טענה שהיא אשת המבוטח ביום מקרה הביטוח.
בימ"ש קבע כי אם המוטב לא נקוב בשם יהיה זכאי מי אשר רלוונטי ביום מקרה הביטוח.
בעקבות כך חוקק סע' 44 לחוק חוזה ביטוח האומר: נקבע כמוטב בן זוגו של המבוטח ללא נקיבת שמו, יזכה בתגמולי הביטוח מי שהיה בן זוגו בקרות מקרה הביטוח,